"... בכל זאת, מי אתה?
- אני הוא חלק מאותה עצמה,
שלעולם רוצה ברע
ולעולם עושה רק טוב."
כך מתאר את עצמו השטן, מפיסטופלס, במחזה המפורסם של גתה, פאוסט.
לפי ההנחה, שהשטן רוצה תמיד ברע ועושה רק טוב, כנראה שההפך שלו, אלוהים – רוצה תמיד בטוב ועושה רק רע.
כבר מהתנ"ך אפשר לראות כמה מלחמות, כמה הרס ונזק – נפשי וגופני – נגרמו לעמי העולם ולעמנו בפרט על רקע דתי.
בנצרות אפשר לראות זאת במסעי הצלב, בניסיונות בלתי פוסקים להרג של כל מי שאינו מתאים להגדרות של הכנסיה. אפשר לראות את ההשחתה המוסרית שעברה על אנשי הכנסיה בכל הדורות.
באיסלאם ניתן לראות זאת בשאהידים, שהתאבדות ורצח למען ארצם יעניק להם שלווה ורוגע. ניתן לראות זאת במפלגה שמגדירה את עצמה כ"מפלגת האל" (חיזבאללה) שדוגלת ל"שלום" אף פותרת את הכל במלחמה.
ביהדות אפשר לראות זאת בחילוקי הדעות בין השמאלנים לבין הימנים, שחושבים שאלוהים נתן לנו את הארץ הזאת – ארץ ישראל השלמה – ואין בה מקום לעמים אחרים. אפשר לראות זאת גם בכך שאלוהים "לא מרשה" שיהיו הומואים או לסביות ומותר להרוג אותם, כי הרי הם אינם הולכים ב"דרך האל".
חילוקי דעות אלה שגרמו למריבות, לאלימות, להסתה ולרצח.
אבל זה נורא קל להאשים את אלוהים - שרבים האנשים כיום שמאמינים שהוא איננו קיים – בדברים שאין להם אשם אחר מלבדנו.
אנחנו אלה שאחראים לכל המעשים שנעשים "בשביל האל". אף אחד לא בא מהשמים וגורם לדברים אלו. אם לא נלמד לטפל בדברים אלו, אז אולי באמת עדיף שנלך בדרכו של השטן.
או שאנחנו ניצור דרך משלנו, שאינה תלויה באף עוצמה של אף אליל, אלא העוצמה שלנו.
אף אחד לא יטפל בדברים האלה בשבילנו. אנחנו אלה שצריכים להפסיק את הנזק וההרס שנגרם, כביכול, על רקע דתי.
הרי כולנו חלק מאותה עוצמה של אנשים שלעולם רוצים בטוב – אבל כמו שזה נראה כרגע – לעולם נעשה רק רע.
חומר למחשבה...
- אני הוא חלק מאותה עצמה,
שלעולם רוצה ברע
ולעולם עושה רק טוב."
כך מתאר את עצמו השטן, מפיסטופלס, במחזה המפורסם של גתה, פאוסט.
לפי ההנחה, שהשטן רוצה תמיד ברע ועושה רק טוב, כנראה שההפך שלו, אלוהים – רוצה תמיד בטוב ועושה רק רע.
כבר מהתנ"ך אפשר לראות כמה מלחמות, כמה הרס ונזק – נפשי וגופני – נגרמו לעמי העולם ולעמנו בפרט על רקע דתי.
בנצרות אפשר לראות זאת במסעי הצלב, בניסיונות בלתי פוסקים להרג של כל מי שאינו מתאים להגדרות של הכנסיה. אפשר לראות את ההשחתה המוסרית שעברה על אנשי הכנסיה בכל הדורות.
באיסלאם ניתן לראות זאת בשאהידים, שהתאבדות ורצח למען ארצם יעניק להם שלווה ורוגע. ניתן לראות זאת במפלגה שמגדירה את עצמה כ"מפלגת האל" (חיזבאללה) שדוגלת ל"שלום" אף פותרת את הכל במלחמה.
ביהדות אפשר לראות זאת בחילוקי הדעות בין השמאלנים לבין הימנים, שחושבים שאלוהים נתן לנו את הארץ הזאת – ארץ ישראל השלמה – ואין בה מקום לעמים אחרים. אפשר לראות זאת גם בכך שאלוהים "לא מרשה" שיהיו הומואים או לסביות ומותר להרוג אותם, כי הרי הם אינם הולכים ב"דרך האל".
חילוקי דעות אלה שגרמו למריבות, לאלימות, להסתה ולרצח.
אבל זה נורא קל להאשים את אלוהים - שרבים האנשים כיום שמאמינים שהוא איננו קיים – בדברים שאין להם אשם אחר מלבדנו.
אנחנו אלה שאחראים לכל המעשים שנעשים "בשביל האל". אף אחד לא בא מהשמים וגורם לדברים אלו. אם לא נלמד לטפל בדברים אלו, אז אולי באמת עדיף שנלך בדרכו של השטן.
או שאנחנו ניצור דרך משלנו, שאינה תלויה באף עוצמה של אף אליל, אלא העוצמה שלנו.
אף אחד לא יטפל בדברים האלה בשבילנו. אנחנו אלה שצריכים להפסיק את הנזק וההרס שנגרם, כביכול, על רקע דתי.
הרי כולנו חלק מאותה עוצמה של אנשים שלעולם רוצים בטוב – אבל כמו שזה נראה כרגע – לעולם נעשה רק רע.
חומר למחשבה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה